עודכן לאחרונה 14.03.2024
יקושימה הוא אי בדרום יפן בו תוכלו למצוא יערות ירוקים וקסומים מלאי טחב, מפלים, חיות בר ומסלולי הליכה בהרים לצד ספורט ימי. אם אתם מחפשים טבע פראי וייחודי ואתם בכושר טוב -יקושימה הוא ללא ספק יעד שכדאי לשקול במהלך הטיול.
לפחות 3 ימים מלאים ורצוי אף 4 אם אתם מתכוונים לעשות את מרבית המסלולים בטבע שהאי מציע.
באי יש אוטובוסים עבורם ניתן לקנות פאס מקומי ל-1, 3 או 4 ימים. שימו לב שלא ניתן להשתמש ב-IC CARD כמו סויקה או פאסמו באי. אם אתם רוצים להפיק את המיטב מהזמן שלכם ולא להיות תלויים בתחבורה הציבורית כדאי מאוד לשכור רכב. באי יש כביש היקפי שאורכו כ-100 ק"מ והנהיגה בו פשוטה מאוד. כאשר נוסעים בחלקו המערבי של האי וגם כאשר נוסעים במעלה ההר הכבישים הופכים לצרים יותר ויש צורך לנהוג בזהירות.
מטוקיו – טיסה משדה התעופה האנדה לקגושימה כ-110 דקות ומשם טיסה נוספת של 30 דקות עד יקושימה.
מאוסקה – טיסה ישירה משדה התעופה Itami עד יקושימה.
מקגושימה – הפלגה במעבורת שאורכת כשעתיים.
אחד ממסלולי ההייקינג הפופולרים ביותר ביקושימה שיקח אתכם אל עץ ארז עצום שמעריכים כי הוא בן למעלה מ-2000 שנים.
ישנם שני שבילים שמובילים אל העץ אבל הפופולארי יותר, שביל Arakawa, מתחיל ומסתיים בחניון Arakawa Trailhead. אורך המסלול הוא כ-22 ק"מ מתוכם כמעט 16 ק"מ נעשים בהליכה לאורך מסילת רכבת ישנה שנבנתה בחלקה על צלע הר וחוצה בדרך נהרות ועמקים. שימו לב שבחלק מהגשרים אין מעקה וישנם גם רווחים בין הקורות של הגשר. בחלק השני של המסלול מתחילים לעלות במעלה ההר וההליכה הופכת להרבה יותר מאתגרת. במהלך העלייה תצטרכו להיעזר במדרגות עץ (חלקן מאוד רעועות) וישנן הרבה נקודות בהן צריך לטפס על סלעים חלקלקים.
משך המסלול הינו כ-10 שעות וחובה להתחיל אותו בשעות הבוקר המוקדמות (6 בבוקר לכל המאוחר) אחרת ישנו סיכוי שלא תספיקו לחזור לפני שהאוטובוס האחרון עוזב בשעה 17:45.
אני ממליץ מאוד להצטייד בנעלי טיפוס הרים, מקלות הייקינג, מים ואוכל. לאורך השביל יש 2 נקודות בהן יש שירותים וישנה גם נקודה אחת בה ניתן למלא מים נקיים (וטעימים מאוד) שזורמים מההר. בנוסף, קחו בחשבון שמזג האוויר על ההר מאוד הפכפך וכדאי שיהיה איתכם מעיל גשם.
כדי להגיע לתחילת השביל יש לקחת אוטובוס מ-Yakusugi Museum שיוצא בשעות 5:00, 5:20, 5:40 לפנות בוקר (בחודש יוני האוטובוס של 5:20 לא פעיל). האוטובוס חזרה יוצא בשעות 15:00, 16:00, 16:30, 17:00 ואחרון ב-17:45 (בחודש יוני האוטובוס של 16:30 לא פעיל). משך הנסיעה הוא כ-35 דקות.
שימו לב שבין ה-1 למרץ ועד ה-30 לנובמבר לא מאפשרים לרכבים פרטיים להגיע לחניון ממנו מתחיל המסלול.
אחת מנקודות הציון במסלול אל Jomon Sugi היא הגדע של ווילסון – נקרא על שם בוטנאי בריטי בשם ארנסט הנרי ווילסון שבתחילת המאה ה-20 חקר צמחים אסייאתיים והכיר למערב כ-2000 מינים שלהם. הוא טייל ביפן במשך כחמש שנים בין 1911 ל-1916 וחקר עצי ארז ביקושימה. מעריכים שהעץ עצמו הופל בסוף המאה ה-16 וההיקף שלו היה כ-32 מטרים (!). ניתן להיכנס אל תוך הגדע שנותר ואם מצלמים בזווית מסוימת אז מתקבלת צורה של לב.
נקודת ציון נוספת וקרובה יותר ל-Jomon Sugi היא Daio Sugi. עד 1968 חשבו שזה העץ הכי גדול וזקן ביקושימה (מעריכים שגילו הוא כ-3000 שנים). בניגוד לג'ומון סוגי שניתן לראות רק מרחוק, את דאיאו סוגי אפשר לראות מקרוב ומסיבה זו אני חושב שהוא הרבה יותר מרשים.
אל תתנו לשם להטעות אתכם – לא מדובר בפארק שעשועים אלא בשמורה רחבת ידיים שיש בה 5 מסלולי הליכה בטבע שמתאימים לכל הרמות ממתחילים ועד מתקדמים ומתפרשים על גובה של בין 1,000 ל-1,300 מטרים.
הכניסה ליקוסוגי לנד היא בתשלום סמלי של 500 ין וניתן לקנות כרטיסים בקופה ליד החניון הראשי, שם גם תמצאו את השירותים היחידים באיזור.
כל המסלולים הם מעגליים ובנויים זה על זה (למשל אם תעשו את המסלול של ה-50 דקות הוא יכלול בתוכו את כל המסלול של 30 הדקות).
במסלולים השונים תחלפו על פני עצי ארז ענקיים בני למעלה מאלף שנים שיושבים ביער ירוק וקסום מלא בטחב ותחצו גשרים מעל נהרות עם מים זכים. אני ממליץ לכל הפחות לעשות את המסלול הכחול (80 דקות) ולא להסתפק במסלול הקצר ביותר.
מסלולים:
צהוב (30 דקות) – המסלול הקל ביותר באורך של כ-800 מטר וכמעט בכולו הולכים על משטח עץ ויש בו לא מעט מדרגות.
אדום (50 דקות) – מסלול יחסית קל באורך של כ-1.2 ק"מ אשר ברובו הולכים על משטח עץ ויש בו הרבה מדרגות.
כחול (80 דקות) – מסלול ברמת קושי בינונית שכולל את שני המסלולים הקודמים + הליכה בטבע עם שיפועים לא קיצוניים מדי אבל הרבה נקודות שצריך מעט להיזהר בהן, במיוחד אם מזג האוויר גשום.
סגול (150 דקות) – מסלול מאתגר יותר שמתאים יותר למי שנמצא בכושר גופני טוב ומנוסה בהייקינג.
ירוק (210 דקות) – מסלול זהה לסגול + תוספת של שביל צדדי שיקח אתכם אל יער Tenmonnomori וחזרה לשביל. המסלול הזה גם כן מתאים יותר למתקדמים ומצריך כושר גופני טוב ונסיון בהייקינג.
שמורה נהדרת מלאה ביערות ירוקים, נהרות ונחלים עם מספר מסלולי הליכה שמתאימים לרמות שונות. הכניסה לשמורה הינה בעלות סמלית של 500 ין. המסלול הקל ביותר בשיראטני אונסויקיו מאתגר יותר בהשוואה למסלול הקל של יקוסוגי לנד בגלל שבחלקו הולכים על סלעים חלקלקים והשביל אינו מחופה בעץ. השמורה הזו היוותה את ההשראה להייאו מייזאקי כאשר הוא יצר את הסרט המפורסם "הנסיכה מונונוקה" (Princess Mononoke).
מסלולים:
אדום (Yayoisugi) – מסלול באורך של כ-2 ק"מ שמצריך הליכה של כ-60 דקות במעלה ההר ובחזרה למטה כולל שביל צדדי שיקח אתכם אל עץ ארז ענק שנכלל ברשימת 100 העצים בגדולים ביותר ביפן (על שמו גם נקרא המסלול). בימים בהם יורד גשם זה המסלול היחיד שפתוח בפני מבקרים. מתאים גם למתחילים שנמצאים בכושר טוב ויש להם נסיון בהייקינג.
צהוב (Bugyosugi) – מסלול באורך של כ-4 ק"מ שמצריך כ-120 דקות הליכה בטבע במעלה ההר מגובה של 620 מטר בתחילת המסלול ועד לגובה של 830 מטר בחלקו הגבוה ביותר. המסלול מאתגר ומתאים למטיילים עם כושר מאוד טוב ובעלי נסיון בהייקינג.
ירוק (Taikoiwa Rock) – מסלול נפרד שמתפצל מהמסלול האדום ונחשב למאתגר ביותר בשמורה בשיאו תגיעו לסלע Taikoiwa Rock שעל שמו נקרא המסלול וממנו יש תצפית נפלאה על האי. הסלע נמצא בגובה של 1,050 מטרים והטיפוס אליו יחסית קשה ומצריך זהירות רבה.
*כ-250 מטרים מהסלע יש פנייה לשביל קשה יחסית בשם Trolley Railroad שמתחבר בקצהו למסלול הטיפוס ל-Jomon Sugi. שימו לב שאם אתם מתכוונים להמשיך בשביל אז אל כיוון Jomon Sugi תהיו חייבים ללון לילה אחד באחת מבקתות ההרים (יש 2 בדרך) אחרת זה יהיה מאוד מסוכן.
כביש צר ועקלקל באורך של כ-15 ק"מ בצידו המערבי של האי שעובר ביער עבות ובחלקו נוסעים על צלע ההר כאשר הים לצידכם. שימו לב שרוב הכביש מאוד צר ורק מכונית אחת יכולה לנסוע בו אולם יש לא מעט נקודות בהן הכביש רחב מספיק כדי שרכבים שנוסעים בכיוון הנגדי יוכלו לעקוף אתכם. בכביש הזה ישנו סיכוי מאוד גבוה שתתקלו בקופים שיושבים לצידו או חוצים אותו ומומלץ לנסוע בזהירות ובאיטיות. הקופים לרוב לא מתייחסים לאנשים ולרכבים וניתן לצלם אותם מקרוב כאשר אתם בתוך הרכב אולם אם יורדים מהרכב אתם מסתכנים בכך שהם יתקפו אתכם או פשוט יברחו. במהלך הנסיעה נפוץ גם לראות איילים מלחכים עשב בצידי הכביש.
הכביש סגור בין השעות 17:00 עד 07:00 בבוקר.
מפלים יפהפיים ועוצמתיים (בעיקר בימים גשומים) בגובה של 88 מטר. ניתן להגיע יחסית קרוב אליהם אם יורדים מהשביל והולכים על סלעים עד למרחק של כ-15 מטרים מהם. התצפית הבסיסית נגישה גם למתקשים בהליכה וישנה חנייה במרחק של כשתי דקות הליכה מהמפל.
אחת מהפעילויות המעניינות והשונות יותר באי. מדובר במסלול שנבנה טלאי על טלאי על עצים ובו הולכים על קרשים תוך כדי אחיזה בחבלים. המסלול מתחיל בגובה יחסית נמוך אבל בשיאו מגיע לגובה של כ-10 מטרים ואפילו שהוא נראה רעוע ומאולתר הוא יציב יחסית. לפני שתתחילו את המסלול תקבלו הסבר מצוות המקום ויקשרו אתכם לרתמת בטיחות שתצטרכו לתפעל בעצמכם תוך כדי ההליכה. בנוסף, תקבלו 3 חתיכות עץ ובכל פעם שתגיעו לנקודה מסוימת במסלול תצטרכו להביע משאלה ולזרוק את אחת החתיכות אל תוך סל או דרך לולאה – אם תצליחו אז המשאלה שלכם תתגשם.
את המסלול הזה בנה במו ידיו אדון חביב מאוד שחיכה לנו לאחר שירדנו כיבד אותנו בתפוחי אדמה מקומיים שהוא בישל. הוא סיפר שטייפון שארע לפני כמה שנים הרס כשליש מהמסלול ושהוא ישחזר אותו בעתיד.
עלות: 1050 ין לאדם.
אם אתם מתכוונים לעשות את הפעילות הזו אני ממליץ לרכוש מבעוד מועד רצועה לטלפון הנייד כך שתוכלו לתלות אותו מהצוואר ולא להוציא אותו כל פעם מהכיס ולהסתכן בכך שהוא יפול למטה.
האי מוקף בשוניות אלמוגים וצלילה היא אחת הפעילויות הפופולאריות בו והחל מתחילת מאי צבי ים מגיעים לאיזור האי כדי להטיל ביצים בחופים. באי יש מספר חברות שמציעות צלילה במים למתחילים ולמתקדמים. אני צללתי עם חברה יפנית בשם Ever Blue. המדריך לקח אותנו ברכב של החברה עד לחוף ובו הוא הסביר לנו על הציוד. לאחר מכן התאמנו על נשימה נכונה במים רדודים ובהמשך צללנו עד לעומק של כ-5 מטרים בחיפוש אחר דגים וצבי ים. המדריך צילם עבורנו תמונות (גם של דגים וגם שלנו) מתחת למים ושלח לנו לאחר מכן את התמונות. הוא גם החזיר אותנו לסניף שלהם ובו יכולנו להתקלח במקלחות מאובזרות היטב. החוויה עולה כ-16 אלף ין לאדם.
מידע נוסף
אתר בית הספר לצלילה Ever Blue
אחת התמונות האיקוניות של יקושימה היא של מפלי סנפירו. לאחר שתגיעו לחניון תוכלו לבקר בשתי נקודות תצפית, אחת במרחק של כ-100 מטר והשנייה מעט גבוהה יותר והשביל אליה מתחיל ליד הכניסה לחניון. במתחם יש גם שירותים וחנות מזכרות קטנה.
בית קפה קטן ומקסים בחוף המערבי של יקושימה שנמצא כ-5 דקות נסיעה ממפל אוקו נו טאקי. ממרפסת בית הקפה ניתן לראות את הים וביחד עם פעמוני רוח שתלויים בה נוצרת אווירה מרגיעה במיוחד. את המקום מנהל זוג צעיר ונחמד מאוד.
ביקושימה יש שלושה איזורים עיקריים ללינה – Miyanoura בצפון ו-Anbo במזרח ודרום האי. בשני הראשונים המעבורות עוצרות ושדה התעופה נמצא פחות או יותר ביניהם ויש סופרמרקטים ומסעדות (לא רבים במיוחד). חוץ מבתי מלון, מאוד נפוץ ללון בגסטהאוסים ברחבי האי.
גסטהאוס יפני מודרני ונקי שמנהל זוג מקסים בשם היטומי וטגוצ'י. אם אתם רוצים חוויה יפנית מיוחדת אני ממליץ לדלג על בתי המלון ולנסות את הגסטהאוס שלהם. האוכל נהדר והם גם יאספו אתכם משדה התעופה ויתנו לכם המון טיפים שיעזרו לכם בטיול ביקושימה.
*מתאים בעיקר למי שמתכוון לשכור רכב.
מלון מודרני ונקי עם מיקום נוח מאוד ב-Miyanoura בצפון האי. בקרבת המלון יש את המעבורת לקגושימה, מסעדות, סופרמרקט וחנויות מזכרות. בחגים ובתקופות עמוסות המחיר קופץ (קצת מעבר למה שאני הייתי מוכן לשלם).
